פסק דין בעניין סמכות נמשכת של ביה"ד הרבני באישורו הסכם ממון

1. ביהמ"ש לעניני משפחה דחה בקשתו של המבקש לסלק על הסף תביעת מזונות של אשתו,
משיבה מס' 1, וחייבו בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 7,600.- ש"ח + מע"מ.

על כך מבוקשת רשות ערעור.

2. מאחר והועלתה שאלת סמכות, ביקשתי תגובת המשיבות )משום מה צורפו לבקשה אף בנותיהן
של בעלי הדין, למרות שהטענות לא כוונו כלפיהן(, לרבות בשאלה אם לדון בבקשה כאילו
ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על יסוד הרשות שניתנה.

משצמצם ב"כ המבקש טענתו להבט אחד )בסעיף 5 לנימוקי הבקשה(, החלטתי לדון בבקשה
כבערעור.

8. כאמור, צמצם ב"כ המבקש טענתו לנקודה אחת והיא, כי עובר לנישואין חתמו בנה"ז על
הסכם ממון, הכולל אף הסדרי מזונות, והסכם זה אושר וקיבל תוקף של פס"ד בביה"ד הרבני,
לכן יש סמכות נמשכת לביה"ד הרבני.

4. עיון בהסכם ובאישור )נספחים ד' לבקשה( מראה שבהסכם אין שום סעיף שיפוט לגבי
סכסוכים בעתיד ולהסכם לא ניתן כלל תוקף של פס"ד, אלא אישור בלבד, אם כי כותרת
האישור נושאת את המילים "פסק-דין".

די בכך כדי להביא לדחית הטענה על דבר סמכות נמשכת, ואין צורך להתייחס לכל שאר
הטענות על תקפות ההסכם, חיובו, והאם הוא כולל הסדר מזונות, אם לאו.

מאחר ומדובר בהסכם בלבד, והסכם לא ניתן להמציא ללשכת ההוצל"פ לגבית כספים ללא קבלת
פס"ד קודם לכן, בין שינתן להסכם תוקף של פס"ד או שביהמ"ש יחייב בחיובים לפי ההסכם,